הבוקר הראשון שלי בלובינה התחיל בחושך, על סירת דייגים צרה שיצאה מהחוף לפני הזריחה. הים היה שטוח כמו זכוכית, השמש התחילה לטפס מעבר להרים, ואז, ממש לרגע, סנפיר אחד חתך את פני המים לא רחוק מהסירה. לובינה היא חוף שקט בקצה הצפוני של באלי, רחוק מהמולת הדרום, וזה בדיוק הקסם שלה: כאן הקצב איטי, החול שחור ורך, והים רגוע. אבל לפני שאתם רצים לקנות כרטיס לסיור הדולפינים המפורסם, יש כמה דברים שאני חייב לספר לכם בכנות.
אם אתם מגיעים מההרים של המרכז, לובינה היא ההמשך הטבעי, וההפך הגמור ממה שרוב התיירים מכירים מבאלי של החופים העמוסים.
הצד השקט של באלי
לובינה היא לא יעד של בארים, מסיבות או חופים זוהרים עם מועדוני יום. היא רצועת חוף ארוכה של חול וולקני שחור, עם כפר דייגים רגוע, כמה בתי הארחה ומסעדות פשוטות לאורך הים. מי שמחפש את הצד האותנטי, השקט והזול יותר של האי, מוצא כאן בדיוק את זה.
החול השחור הוא תוצאה של פעילות וולקנית, וזה משנה את כל האווירה: הים נראה כהה ועמוק יותר, והשקיעות מעל המפרץ מקבלות גוון מיוחד. אל תצפו לחול לבן טרופי, אבל כן צפו לרוגע אמיתי שקשה למצוא בדרום.
רוצים סיור שנירקול בים השקט?המעיינות החמים, מ-$10סיור הדולפינים: הדילמה האתית בכנות
האטרקציה המזוהה ביותר עם לובינה היא סיור צפיית הדולפינים. סירות יוצאות מהחוף לפני הזריחה, וכמעט תמיד פוגשים להקות דולפינים שחיות חופשי במפרץ. כשזה קורה נכון, זו חוויה יפה: דולפינים שמקפצים ליד הסירה, השמש שעולה מעל ההרים, והים השקט.
אבל אני חייב להיות כן איתכם, כי זה לא פשוט. בשיא העונה יוצאות עשרות סירות ביחד באותו בוקר, ולפעמים הן רודפות אחרי הלהקה, מקיפות אותה ומפריעות לתנועה הטבעית של החיות. ראיתי את זה במו עיניי, וזה לא תמיד נעים לצפייה. הדולפינים אכן לא שבויים, וזה היתרון הגדול, אבל הלחץ של תיירות המונים על להקה אחת הוא בעיה אמיתית.
אז מה עושים? אם אתם בוחרים לצאת, הנה כמה כללים:
- בחרו ספק קטן ומכבד, ושאלו מראש האם הם שומרים מרחק או רודפים אחרי הדולפינים.
- בקשו מהקפטן לכבות מנוע ולתת ללהקה להתקרב בעצמה, במקום לרדוף.
- אל תתעקשו לראות דולפינים בכל מחיר. לפעמים פשוט לא רואים, וזה בסדר.
עלות הסיור בערך בין 100 אלף ל-200 אלף רופיה (כ-23 עד 47 שקל) לאדם. הרבה מטיילים, כולל חברים שלי, בוחרים לוותר על הסיור לגמרי ולהסתפק בשנירקול בים השקט או בישיבה על החוף. זו לגמרי אופציה לגיטימית, ואני מכבד מאוד את מי שבוחר בה.
שנירקול ודייוינג בים השקט
הים הרגוע של לובינה מתאים יפה לשנירקול ולצלילה, במיוחד למתחילים. המים שקטים יותר מאשר בחופי הדרום, והשונית קרובה. אפשר לצאת בסירה לנקודות שנירקול במפרץ, ולפעמים משלבים את זה עם סיור הדולפינים באותו בוקר.
מי שרוצה צלילה רצינית יותר, נמצא במרחק נסיעה קצר מאחד מאתרי הצלילה המפורסמים של האי בצפון. שווה לבדוק את האפשרויות מראש. אם נושא התת ימי מעניין אתכם, יש לי מדריך מפורט על שנירקול ודייוינג בבאלי עם כל האתרים הטובים.
המעיינות החמים של בנג׳אר
אחת הפינות האהובות עליי באזור היא המעיינות החמים של בנג׳אר (Banjar Hot Springs), כעשרים דקות נסיעה מערבה מלובינה. אלה בריכות אבן מגולפות עם מים גופריתיים חמים, שזורמים מפיות בצורת דרקונים אל תוך הבריכות, והכל בתוך גן ירוק ושופע.
זה מקום מושלם לרגיעה אחרי בוקר על הים. המים חמימים ונעימים, האווירה שלווה, ויש שם גם בית קפה קטן עם מרפסת מעל הבריכות. הכניסה בערך בין 30 אלף ל-50 אלף רופיה (כ-7 עד 12 שקל). קחו בגד ים ומגבת, ובואו מוקדם או אחר הצהריים כדי להימנע מהשעות העמוסות.
המנזר הבודהיסטי ברהמוויהארה ארמה
הפתעה יפה באזור הוא המנזר הבודהיסטי ברהמוויהארה ארמה (Brahmavihara Arama), המנזר הבודהיסטי הגדול בבאלי, על גבעה מעל הים לא רחוק מהמעיינות החמים. באי שרובו הינדואיסטי, המתחם הזה מרגיש שונה ומיוחד: גנים מטופחים, פסל בודהה גדול, פעמונים, ומבנה שמזכיר את בורובודור המפורסם שבאי השכן.
זה מקום שקט ומכבד, עם נוף נהדר אל המישור הירוק והים. הכניסה היא תרומה, ולובשים בגדים צנועים שמכסים כתפיים וברכיים, בדיוק כמו בכל מקדש. שילבתי את הביקור עם המעיינות החמים באותו אחר צהריים, וזה היה צירוף מושלם של רוגע. אם אתם אוהבים מקדשים ורוצים את התמונה הרחבה, יש לי מדריך נפרד על המקדשים של באלי.
איפה לישון בלובינה
הלינה בלובינה זולה יחסית, והאופי שלה רגוע ופשוט, בדיוק כמו האזור עצמו.
| סוג לינה | מחיר ללילה | למי מתאים |
|---|---|---|
| בית הארחה / הוסטל | 150 אלף עד 350 אלף רופיה (35 עד 82 שקל) | מטיילי תקציב, סולו, זוגות |
| מלון או וילה עם בריכה | 500 אלף עד 900 אלף רופיה (117 עד 211 שקל) | זוגות, חופשה רגועה |
| ריזורט מול הים | מ-1.2 מיליון רופיה (כ-281 שקל) ומעלה | פינוק, שקט מלא |
הטיפ שלי: בחרו לינה קרוב לחוף, כדי שתוכלו לצאת לזריחה ולחזור בקלות. שווה גם לבחור מקום עם בריכה, כי באמצע היום הצפון יכול להיות חם ולח. אם אתם מתלבטים בין כל אזורי האי, יש לי מדריך מלא על איפה לישון בבאלי שיעזור לכם להחליט.
איך משלבים את לובינה במסלול
לובינה עובדת הכי טוב כעצירה בקצה מסלול חוצה אי, לא כיעד שמגיעים אליו ישר מהשדה. הקלאסיקה היא לרדת מההרים של מונדוק, לעצור באגמים התאומים ובמפל בדרך, ולסיים בלובינה ללילה או שניים של מנוחה מול הים לפני שחוזרים דרומה.
הדרך הכי נוחה לכסות את האזור היא עם נהג פרטי, שיכול לעצור איתכם בכל האתרים בדרך באותו יום. לובינה היא לא מקום שצריך בו תחבורה ציבורית מסובכת, רוב הדברים קרובים, ואת הסיורים מזמינים דרך בית ההארחה.
לובינה היא התזכורת שיש באלי אחרת, איטית ושקטה, שרוב התיירים בכלל לא מגיעים אליה. היא לא מושלמת, וסיור הדולפינים שלה מעורר שאלות אמיתיות, אבל הרוגע שלה אמיתי לגמרי. אז כשתתכננו את הצפון, האם תבחרו לצאת לים עם הדולפינים, או להישאר על החוף ולתת להם את המרחב שלהם?
